יוחנן הוניג הוא אב לארבעה, זמר אופרה, חזן, סופר, נגן קלרינט וסקסופון, יזם עסקי, יוצר תוכן וקבלן בניין מורשה.
יוחנן חי עד גיל 30 בקהילה חסידית במאה שערים. בגיל 25 החל לשלב את זמנו בין ירושלים לתל-אביב, בה למד חזנות, קולנוע ומשחק. עם יציאתו בשאלה העתיק את מגוריו לתל-אביב.
סדרת הספרים מתארת את המסע אליו יצא יוחנן בגיל 42, לאחר רצף מצוקות בחייו ובחיי ילדיו, מהם נותק שנים ארוכות, מתוך רצון להעמיק את המודעות וההיכרות עם עצמו, על מנת לחיות חיים מיטיבים: לשקם את הקשר עם ילדיו ולהעניק להם חיי שפע ושלווה, לנהל מערכות-יחסים בונות וראויות, להניע מחדש את הגשמת חלומותיו ולחזור לשגשוג כלכלי.
עם התקדמות הכתיבה הבין יוחנן שכדי להשיג טיפול אמיתי, לא תהיה לו ברירה, אלא לחזור אחורה, להפשיט את עצמו לחלוטין, לפתוח את כל הפצעים והטראומות, ולנבור בנבכי האירועים המכוננים בחייו: המכות בחיידר; ההתנסויות המיניות בישיבה; הניסיון לבריחה מהחומות בגיל שמונה־עשרה ובלימתו בעקבות עבודה כנהגו הפרטי של אורי זוהר ז”ל; נישואין בשידוך; גירושין ומאבק להצלת ילדיו שנחטפו לאוסטריה וספגו שם התעללויות קשות; גידול בתו שברחה אליו לישראל; החיים והלידה מחדש ברחובות תל אביב; חיפוש אהבה; מערכות יחסים רומנטיות ורומנים מפותלים; חוויות קשות במסדרונות ההוצאה לפועל; תהליכי התמודדות עצמית עם טראומות עבר וקולות פנימיים מחלישים; חלומות ילדות על מוזיקה ומימושם כיום על במות קונצרטים, ככלי מרכזי להמתקת ייסורי חייו.
מופע פיוז’ן-וירטואוזי שעלה בהיכל התרבות ת”א, בו יוחנן שר אופרה וחזנות, ומנגן בסקסופון וקלרינט בסגנון כליזמר וג’אז, בליווי פסנתרן ובסיסט, מקריא קטעים מספרו “עירום ועריה”, ומספר בליווי תמונות וסרטונים מילדותו וחייו בקהילה החסידית, כיצד המוזיקה המתיקה לו את הייסורים.
במסגרתה כותב יוחנן את תסריט המשך חייו, מצלם ומשתף באופן חושפני ומפורט את המכשולים וההישגים בהוצאתה לפועל של התכנית ליציאה מבורות עמוקים ופיתוח מטרות שאפתניות שהציב לעצמו תוך 5 שנים.
