בתוך הגרון מעל הגרוגרת, יש לי שתי פיסות רקמה עדינות – קוראים להן מיתרי הקול.
הסרעפת מפמפמת את האוויר, דוחסת אותו כלפי מעלה,
האוויר מרטיט את המיתרים,
המיתרים מפיקים צליל מזערי וחלוש,
הצליל הקטן הזה מהדהד בתוך חלל בית החזה,
ובתוך הפה, ובתוך הסינוסים של האף, ובכל הגולגולת.
אוקי, ככה פועלת טכנית מערכת הקול,
אבל מה קובע את המוזיקליות, את הרגש, את החום, את מליוני הניואנסים בכל שניה ושניה של השירה?
ובכן, המערכת הזאת כפי שאני רואה אותה מתגוררת בחדר פנימי שבתוך בית המקדש הפרטי של כל אדם,
ולחדר הזה אקרא – “קודש הקודשים”.
אש טהורה תוקד על מזבח הנפש.
45 שנה אני מאמן את הגוף שלי, ואת כל הקיט עם כלי המקדש שקיבלתי אתו.
“עבודת התמיד” – משימה אחת וברורה –
לא להפריע למיתרי הלב לעשות את שלהם.
האוויר שמרטיט את המיתרים, מורכב לא רק מחנקן, חמצן, פחמן, ושאר גזים,
אלא הוא מכיל בתוך כל גרם וגרם של אוויר, גם את כל הדי.אנ.איי. שלנו,
ודחוסים בו כל חוויה, וכל זיכרון, וכל רגש, וכל מחשבה,
וכל כאב, וכל בכי, וכל צחוק שאי פעם חווינו.
המשימה היא לא לתת לפחדים וללחצים שלנו לעכב ולחסום את הדרך.
המשימה היא לאפשר לכל היקום הנפלא לעבור דרך התודעה שלנו,
ולהדפיס את עצמו על מיתרי הקול,
להפיק את הצליל,
ולהדהד בחזרה החוצה אל העולם.
המשימה ברורה, אך לא פשוטה כלל,
אני מתאמן כל יום לפחות שעה,
כל התרגילים כולם לא באו לעולם,
אלא לדבר אחד בלבד –
לשחרר,
לעוף!
אסנת לכדה אותי לפני מספר חודשים, ברגע של שחרור, ללא פחד משיפוט הקהל –
חזרה מהירה עם ריימונד, רגע אחד לפני שהקהל נכנס לאולם הקונצרט של מכון תל אביב לחזנות
ה’ ה’, שלוש עשרה מידות
לחן: אברהם ברנשטיין
עיבוד ונגינה: @raymondgoldstein5699
צילום ועריכה: @osnat.friedman ❤️